תרגום נוטריוני: אישור תרגום או הצהרת מתרגם? המדריך המלא

בעולם גלובלי, הצורך להציג מסמכים רשמיים בשפה זרה הופך לנפוץ יותר ויותר. בין אם מדובר בבקשה לאזרחות זרה, רישום ללימודים באוניברסיטה בחו"ל, חתונה אזרחית או מעבר מדינה (רילוקיישן) – הבירוקרטיה דורשת לא רק תרגום, אלא אישור רשמי שהתרגום אמין ומדויק. כאן נכנס לתמונה הנוטריון.

רבים מהלקוחות המגיעים למשרדי מתבלבלים בין המושגים השונים. חשוב לדעת כי קיימים שני סוגים עיקריים של אישורים בתחום התרגום, והבחירה ביניהם קריטית לקבלת המסמך על ידי הרשויות:

1. אישור נכונות תרגום: במצב זה, הנוטריון עצמו דובר את שפת המקור ואת שפת היעד. הוא קורא את המסמך ואת התרגום, ומאשר בחתימתו כי התרגום נאמן למקור במדויק. מתי זה קריטי? בעיקר מול משרד הפנים בישראל. משרד הפנים לרוב אינו מקבל הצהרות מתרגם ודורש שהנוטריון עצמו ישלוט בשפה. במשרדי אני מספקת אישור זה במגוון שפות רחב: עברית, אנגלית, ספרדית, צרפתית, גרמנית, רומנית ורוסית.

2. אישור הצהרת מתרגם: כאשר מדובר בשפה שהנוטריון אינו דובר, נעזרים במתרגם מקצועי חיצוני. המתרגם חותם בפני הנוטריון על תצהיר שבו הוא מתחייב כי הוא שולט בשפות וכי תרגם את המסמך במדויק. הנוטריון מאמת את חתימת המתרגם. אישור זה מקובל מאוד במוסדות אקדמיים בחו"ל, שגרירויות וגופים זרים.

למה חשוב לבצע תרגום מקצועי? בעידן של גוגל טרנסלייט ובינה מלאכותית, הפיתוי לתרגום אוטומטי הוא גדול, אך בתחום המשפטי הוא מסוכן. טעות קטנה במינוח משפטי בתעודת נישואין או בצוואה עלולה לגרום לדחיית הבקשה ולעוגמת נפש. אצלי במשרד, כל התרגומים מבוצעים אך ורק על ידי מתרגמים אנושיים, דוברי שפת אם, המתמחים במונחים משפטיים.

בין אם אתם זקוקים לתרגום תעודת יושר, תעודת לידה, תמצית רישום או מסמכים עסקיים – אני מזמינה אתכם לפנות למשרד לקבלת אבחנה מדויקת: איזה סוג אישור אתם צריכים, באילו שפות, והאם נדרש גם חותם אפוסטיל. הכל תחת קורת גג אחת, ביעילות ובמקצועיות.

Share the Post:

עוד מאמרים בתחום

דילוג לתוכן